החלטה בתיק ס"ע 6343-11-09

רקע עובדתי

1.               התובעת הועסקה בנתבעת, שהיתה בבעלותו של המנוח אברהם רן ז"ל ותביעתה הינה לזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה. את תביעתה הגישה גם כנגד עיזבון המנוח, באמצעות יורשיו - בניו אורי ואסף רן (להלן - הנתבעים 2-4), בטענה להרמת מסך.

2.               הנתבעים 2-4 הגישו בקשה למחיקת התביעה כנגדם, בטענה שאין בתביעה כל טענה המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות שבין הנתבעת 1 לבין מי שעומד מאחוריה, ולכן אין לתובעת עילת תביעה כנגדם וממילא אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה כנגדם.

3.               ביום 28.7.11 הועברה הבקשה לתגובת התובעת. ביום 28.8.11 ניתנה לתובעת, לפי בקשתה, ארכה להגשת תגובתה עד ליום 20.9.11 וביום 22.9.11, משטרם הוגשה תגובת התובעת, ניתנה החלטה ולפיה, ככל שלא תתקבל תגובת התובעת לבקשה עד ליום 2.10.10, תתקבל הבקשה למחיקת התביעה כנגד הנתבעים 2-4.

4.               משלא הוגשה תגובת התובעת, אף שחלף המועד להגשתה, התקבלה הבקשה למחיקת הנתבעים 2-4 (החלטה מיום 10.10.11).

5.               ביום 13.3.12 בדיון מוקדם שהיה קבוע מבעוד מועד, התייצבה התובעת בלוויית ב"כ, אשר טען כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 10.10.11.

הבקשה דנן

6.               ביום 21.3.12 הוגשה בקשת התובעת לביטול ההחלטה מיום 10.10.11 והיא זו המונחת בפני כעת. התובעת מונה בבקשתה שרשרת של מחדלים ובעיות אשר הובילה לטענתה לכך שלא פעלה מאז ההחלטה מיום 10.10.12 ובכלל זה: טעויות מנהליות במשרדו של ב"כ; חילופי גברי במשרד ב"כ; פציעת ב"כ בידו ומחלת התובעת (אירוע מוחי). התובעת טוענת כי סיכויי תביעתה כנגד הנתבעים 2-4 גבוהים, באשר המנוח ביצע מעשי רמייה, כגון ניכוי תשלומי פנסיה ודמי ביטוח לאומי משכרה, ללא שיועברו ליעדם, מעשים אשר יש בהם כדי להצדיק הרמת מסך ההתאגדות.

התובעת ציינה בבקשתה, שכנגד הנתבעת 1 ניתן צו פירוק ולפיכך, היא מנועה מלהמשיך את התביעה כנגדה.

7.               המשיבים (הנתבעים 2-4) התנגדו בתגובתם לקבלת הבקשה, בעיקר על יסוד הטענה, כי יש לכבד הסתמכותם על הזמן שחלף כמסיים הסכסוך בין התובעת לבינם. המשיבים מתייחסים לטענת התובעת ולפיה כללי הפרוצדורה אינם מיטת סדום, בטענה כי אין בכך כדי להפוך את כללי הפרוצדורה להפקר ולכן, מקום בו ניתנה החלטה המסיימת את התביעה ביחס אליהם לפני למעלה מ-5 חודשים, אין לאפשר לתובעת להקים תביעתה מחדש.

דיון והכרעה

8.               אקדים ואציין כי לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה וכפי שיפורט להלן, דינה להדחות.

9.               המבקשת אמנם מפרטת שורה של מחדלים אשר גרמו למתן ההחלטה בהעדר תגובה, אך המחדלים המתוארים כולם התרחשו בתאריכים מאוחרים למועד בו ניתנה ההחלטה. משמע - המבקשת פירטה את המחדלים אשר מצדיקים לטענתה את האיחור בהגשת הבקשה דנן, אך לא את העובדה שמלכתחילה לא הגישה תגובה לבקשה למחיקת הנתבעים 2-4. הטענה ל"טעות משרדית שמקורה בתום לב מוחלט ובחילופי גברי..." נטענה בעלמא ואין די בה כדי להצדיק את העובדה שהמבקשת לא הגישה כלל תגובה לבקשה האמורה.

10.          מכל מקום, בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על בעל דין אשר מבקש לבטל החלטה שניתנה בהעדר כתב טענות מצידו, לעשות כן בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה. אף כי תקנה זו אינה חלה במפורש בבית הדין לעבודה, יש בה כדי ללמדנו על פרק הזמן הסביר להגשת בקשה כגון דא. אלא שבמקרה הנדון, הבקשה הוגשה כ-5 חודשים לאחר מועד ההחלטה.

11.          לא מצאתי במחדלים שתוארו בבקשה שבפני - החל מהפגיעה בידו של ב"כ המבקשת וכלה בטענה לאירוע מוחי אצל המבקשת, כדי להצדיק שיהוי כה רב בהגשת הבקשה דנן. יתרה מכך, אף המסמכים שצורפו לבקשה מעידים על תקופת מחלה בת 30 יום בלבד שניתנה לב"כ המבקשת ועל התקף איסכמי זמני שעברה המבקשת (ולא אירוע מוחי, כטענתה) בחודש ינואר 2012, כ-3 חודשים לאחר מועד ההחלטה הנדונה.

12.          אין זה סביר כי ב"כ אשר תפקודו הבריאותי נפגע, לטענתו, לתקופה כה ממושכת, יצפה כי בתי המשפט ימתינו למוצא פיו ומוטלת עליו האחריות להודיע על כך לבית הדין ולבקש הארכת מועד מתאימה. מבקשה קודמת שהוגשה על ידי ב"כ המבקשת ניתן להבין כי במשרדו של ב"כ המבקשת מועסקים עובדים נוספים, בין אם עורכי דין ובין אם לאו, ועל כן, ניתן היה לצפות כי יפעל באמצעותם לקיים החלטות שיפוטיות או להאריך מועדים. זאת ביתר שאת, עת עסקינן בפגיעה בשורש כף היד, אשר הקנתה לו 30 ימי מחלה בלבד.

13.          לזאת אוסיף ואציין, כי מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 2-4 אינה מהווה מעשה בית דין וממילא לפי הודעת המבקשת, כנגד הנתבעת ניתן צו פירוק, כך שתוכל לממש את מרבית תביעותיה מול המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לדיני הפירוק.

14.          סוף דבר- הבקשה נדחית. ההחלטה מיום 10.10.11 תיוותר על כנה.